// 20.07.2019 10:14 (Jerusalem)       הפוך לעמוד הבית add    

    צור קשר
חיפוש באתר

  עמוד הבית     תולדות ומסורת  


זיכרונות על חג הפסח




חג פסח, - חג, כאשר העם היהודי מציין את יציאת מצרים של אבות אבותינו לפני 3500 שנה, הוא חג של עם ישראל והאביב של תולדות האנושות כולה.

חג פסח מבטא בשלמותו את השאיפה המאפיינת את כל יהודי ויהודי לחרות ובד בבד מראה לנו את ניצחון הרוח על החומר וניצחון הטוב על הרע.

הניסים שהתרחשו בעת יציאת מצרים לאחר, 400 שנות עבדות, הראו לכל האנושות את קיום ה' ואת כוח הבלתי מוגבל של רצון הא-ל. בעוד כמה ימים, כשכל אחד מאתנו ייסוב סביב שולחן "הסדר", כשנספר לילדינו ולנכדינו את הסיפור ההרואי של פדותנו מעבדות מצרים, כל אחד מאתנו יכול להיזכר עד כמה זהה הנס שהתרחש לפני כ- 3500 שנים להיסטוריית פדותנו מהגלות של ימינו.

ניזכר, באיזו יראת כבוד דאגו אבות-אבותינו, סבים וסבתות שלנו והורינו לקיום הכשרות בפסח, לשמירה קפדנית על מנהגינו היהודיים שם, בגאורגיה הרחוקה.

ניזכר בימים הקרבים של ההכנות לניקיון הפסח, שהיה מתחיל בקרצוף הפינות בחדרי הבית ומסתיים ב"הגעלת" כלים.

שפשוף ומירוק של רצפות העץ בכל הישובים היהודיים, שטיפת קירות, בירור של עשרות קילוגרמים של גרעיני חיטה ותירס והובלתם לתחנת הקמח לטחינה, רעש של הטבונים שהופעלו לקראת הפסח ולילות לבנים באפיית מצות.

מהומת פיטום אווזים ותרנגולי הודו לכבוד פסח והכנות האחרונות לקראת כניסת החג., "ביעור" חמץ, בישול ביצים עבור שולחן הסדר, שמחת הכנת החרוסת.

מצב רוח חגיגי של הערב הראשון של ה"הגדה" והליכה להתארח עם כל הילדים לקרוב משפחה שערכו אצלו "סדר" וקראו את ה"הגדה".

... דממה לפני קריאת ההגדה ויראת כבוד מפני יודעי תורה (מי שקרא את ההגדה). מבטנו הילדותי כלפיהם וציפייה נרגשת לקראת סיפורים מרגשים, הגבהת הקערה באצבעותיהם של המסובים סביב שולחן החג ומשפטים ראשונים של קורא ההגדה, אשר נשמע באוזנינו כסיפור הקסמים.

"זהו לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים, כל מי שרעב יבוא ויאכל, כל מי שנצרך יבוא ויעשה את הפסח. השנה אנו כאן (בגלות), לשנה הבאה בארץ ישראל. השנה אנו כאן עבדים, לשנה הבאה בארץ בני חורין".

תזכרו בכל זה ובעוד דברים רבים ותקראו את אחת האמרות החשובות בסיפור הדרמטי של ההגדה: "בכל דור ודור חייב אדם לחשוב את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

במשך כל חיינו בגלות, בערב קריאת ההגדה, יהודים המסובים סביב שולחן החג, שנה אחרי שנה חזרו על המילים שכבר נאמר ולפני ה' בכמיהה "בשנה הבאה בירושלים הבנויה " .

בתפילה זו ובתקווה לקיומה חי עמנו במשך 2600 שנים בארץ גאורגיה. אפשר לומר בזכותנו, שבמשך 2600 שנים את מולדתנו לא שכחנו וגם בגאורגיה לא בגדנו.

התרחש נס והקב"ה בחר דווקא בדורנו להחזיר את דורנו לארץ מולדתו והאירוע הזה, בהחלט הנס החשוב ביותר של תולדות מאות השנים של עדתנו.

דווקא בחיי דורנו התגשם חלום של דורות הקודמים והיום אנחנו בביתנו נקרא את "ההגדה", תולדות עם ישראל על יציאה מעבדות מצרים, כתושבי ירושלים – עיר הבירה הנצחית של הארץ ההיסטורית של אבות אבותינו ומולדתנו.

ויהי רצון מה' ותתקיים הנבואה של הנביא ישעיה: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושימחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" (ישעיה לה, י).

מאת ד"ר דוד בן יוסף (שימשילשוילי)




facebook

50, Dizengof str., Tel-Aviv 64332 Israel, Tel. 972-3-6204557 Fax. 972-3-6204573 Email: wcgjmail@gmail.com
Copyright © 2003 - 2018 GeorgianJews.org PART:3