// 27.06.2019 15:04 (Jerusalem)       הפוך לעמוד הבית add    

    צור קשר
חיפוש באתר

  עמוד הבית     דת  


שבעות




חג שבועות שמח
לכל בית ישראל

הכול על חג השבועות
חג השבועות שהוא חל בדיוק שבעה שבועות מהיום השני של חג הפסח, התייחסות לכך אנו מוצאים בתורה, בספר ויקרא כ"ג,16: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה". חג השבועות יונק את מהותו מחג הפסח, שכן בחג הפסח אלוהים גאל את העם היהודי גאולה פיזית מעבדותם של בני ישראל במצרים אך השלים את תהליך הגאולה רק בחג השבועות, שכן ביום הזה אלוהים נתן את התורה לבני ישראל (במעמד הר סיני) בכדי לשמור על ערכי מוסר וחברה נעלים ובכך גאל את העם מבחינה רוחנית. לכן, חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה.

חג השבועות הוא אחד החגים הקדומים ביותר ביהדות והוא אחד משלושת הרגלים שהם שלושת החגים החשובים היותר ליהדות. פסח, שבועות , וסוכות. חג השבועות הינו השני משלושת הרגלים (רגל = פעם) מאחר ומתחילים לספור את החגים מפסח (ראש השנה ע"פ התורה) .

שלושת הרגלים מבטאים 3 קשרים:
1. הקשר בין עם ישראל לאלוהיו, חג מתן תורה "וזכרת כי עבד היית במצרים, ושמרת ועשית את החוקים האלה".
2. הקשר בין האדם לאדמה: בפסח, ראשית קציר, " והבאתם את העומר ראשית קצירכם אל הכהן". שבועות, ביכורי קציר חיטים ופרי האדמה , "וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים".
סוכות, אסיף הפרות, "וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה".
3. הקשר בין העם לבית המקדש, בימים בהם בית המקדש היה קיים, שלוש פעמים/רגלים היו עולים לבית המקדש שבירושלים ומביאים מנחה לה' " ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה' והנחתו לפני ה' אלוהיך והשתחווית לפני ה' אלוהיך ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוהיך ולביתך אתה הלוי והגר אשר בקרבך".

ימי ספירת העומר:
ביום הראשון של חג הפסח היו אבותינו מביאים את העומר –שהיא האלומה הראשונה של הקציר) ומאותו יום מתחילים לספור את העומר (יום א' בעומר וכן הלאה) ארבעים ותשעה ימים שהם שבעה שבועות תמימות, עד לחג השבועות. מקור האבלות בימי ספירת העומר בתקופה החקלאית בה מצויים הגידולים החקלאיים בסכנת הכחדה בשל רוחות השרב השכיחות לעונה זו של השנה.

לאחר חורבן בית המקדש וכשלון מרד בר-כוכבא נוסף הצער על ביטול מצוות הבאת קציר העומר לבית המקדש וכן אבל על חללי המרד וכישלונו. בימי העומר נהוג לנהוג מנהגי אבלות, הגברים אינם מתגלחים , אין מסתפרים, אסור לערוך חתונות ומסיבות חגיגיות. מנהגי האבלות מופסקים ליום אחד בל"ג בעומר ומסתיימים בשבועות

קביעת יום החג: במקרא לא צוין תאריך מדויק בו חגים את החג וקביעת התאריך קשורה לספירת ימי העומר. שבעה שבועות או 50 יום מהיום הראשון של חו"ל המועד מתחיל חג השבועות ב- ו' בסיוון. "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות " (דברים טז') "עד ממחרת השבת השביעית תספרו 50 יום והקרבתם מנחה חדשה לה' " (ויקרא כג')

שמותיו השונים של חג השבועות:
חג השבועות מכונה בשמות אחדים: חג השבועות, חג הקציר, חג החמישים, חג עצרת, חג הביכורים, וחג מתן תורה.

חג השבועות:
ש?בו?עו?ת, כצורת הרבים של המילה שבוע : שבעת השבועות, הנספרים מהיום הראשון של חול המועד פסח (ט"ז בניסן) ועד היום שבו מתחיל חג השבועות (ו' בסיוון). אפשרות נוספת היא לקרוא לחג : ש?בו?עו?ת , כצורת הרבים של המילה שבועה וזאת בשל שתי שבועות : השבועה של עם ישראל לה' " נעשה ונשמע" ושבועת ה' לישראל שלא יחליף אתו בעם אחר.

חג הביכורים:
בימי בית המקדש בני ישראל, שהיו חקלאים , היו עולים לרגל לבית המקדש בירושלים. בשבועות הביאו עימם את ביכורי פירותיהם ( הפרות הראשונים שהבשילו ביכורים מלשון בכור) לפי המסורת הביאו בכורים משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. את הביכורים שמו בטנא, העשירים בטנא של כסף וזהב והעניים בסלי נצרים של ערבה קלופה. בראש ההולכים היה צועד שור, קרניו מצופות זהב ועטרה של זית על ראשו. את העולים לרגל קיבלו תושבי ירושלים בברכה וליוו אותם בדרכם לבית המקדש. " ולקחת מראשית כל פרי הדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם". לאחר חורבן בית המקדש אין מקיימים יותר את מצוות הבאת הביכורים. הישוב היהודי החדש בארץ ישראל החל במסורת חדשה של קיום טקס הבאת ביכורים . הטקסים מתרחשים בעיקר בקיבוצים, מושבים וכן בגני הילדים ובבתי הספר. הילדים לובשים לבן, לראשם זרי פרחים ובידם טנא מקושט .

שבעת המינים: שבעת גידולי שדה וכרם, שהינם מזון אדם, בהם נשתבחה ארץ ישראל:

חיטה ושעורה: לחם

הגפן, התאנה והרימון: פרות למאכל וגם יין

זית- ממנו מכינים גם שמן

תמר- ממנה מכינים גם דבש

את שבעת המינים היו מכניסים לטנא בסדר מיוחד והמהדרין העלו כל מין בטנא מיוחד משלו. " כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש..."

חג מתן תורה:
משנחרב בית המקדש ולא היה לאן להעלות את הביכורים התחזקו המנהגים המבליטים את זכר מעמד הר סיני בו ניתנה התורה לישראל. ע"פ חישוב בהסתמך על הכתובים מאמינים כי החודש בו ניתנה התורה במעמד הר סיני הוא חודש סיוון וביום השישי הייתה ההתגלות. מכאן ו' בסיוון חג השבועות הוא חג מתן תורה. "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ויחנו-נגד-ההר". (שמות י"ט)

תיקון ליל שבועות
אנשי קבלה נוהגים להיות ערים כל הלילה וללמוד תורה. הם מיחסים משמעות מיוחדת ללימוד תורה דווקא בלילה. לדעתם לימוד כזה יכול לעשות "תיקון" נגד פורענויות העלולות ,להתרחש בעם היהודי או בעולם כולו. והדבר נכון אף יותר בחג השבועות. הסיבה לכך שבזמן מתן תורה בהר סיני, בני ישראל ישנו חזק וה' היה צריך להעיר כל אחד ואחד כדי שכולם ישתתפו במתן התורה. כדי לכפר על התנהגותם של בני ישראל בלילה שבו ניתנה תורה נוהגים בליל חג שבועות להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה. התיקון מורכב מפסוקים ראשונים ואחרונים בכל פרשה וכך עוברים על התנ"ך כולו ולומדים אותו. ספר תיקון ליל שבועות נתחבר על יסוד מנהג זה . בספר יש לקט מן התנ"ך, המשנה, הגמרא, הזוהר וכן פיוטים ואזהרות מתרי"ג מצוות. ישנם המאמינים כי יש ללמוד את התנ"ך ואינם לומדים את התיקון.

מאכלי חלב
אחד מסימני ההיכר הבולטים של החג הינו המנהג לאכול בחג השבועות מאכלים חלביים. המנהג הוזכר לראשונה במאה ה- 16 וישנם מספר הסברים למנהג:

ראשי התיבות מחלב: " וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם" סכום האותיות ח-ל-ב בגימטרייא 2+30+8=40, כנגד 40 יום שעשה משה בהר סיני “ ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה." (שמות, כ"ד) " סכום האותיות למילים דבש וחלב בגימטרייא הן 613 כמספר תרי"ג מצוות שבתורה.

במעמד הר סיני ניתנה התורה ביום ו' בסיוון ובה כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו", ומכאן נצטוו ישראל להפריד בין בשר לחלב. מאחר ולא היו להם כלים כשרים הם החליטו לאכול באותו יום רק דברי חלב המנהג לאכול מאכלים חלביים השתמר עד היום.

קישוטי ירק
נוהגים לשטוח עשבים בבית הכנסת ובבתים בחג השבועות, זכר לעשבים שהיו בהר סיני. יש שמקשטים בקני סוף לזכר משה הקטן שהוצפן בין קני הסוף. עצים ושושנים - כיוון שהאגדה המספרת על מלך שרצה לעקור את הפרדס שלו כי היו בו קוצים רבים, אבל כשהגיע לפרדס ראה שושנה בין הקוצים, והחליט להשאיר את הפרדס. גם התורה היא כשושנה בין הקוצים, ובגלל מתן תורה - ניצל העולם כולו.

מגילת רות
בחג השבועות קוראים את מגילת רות. לפי המסורת דוד המלך שהינו נינה של רות נולד ומת בשבועות. יש הנוהגים לעלות להר ציון ולהדליק לזכרו נרות. "כי אל אשר תלכי אל ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהייך אלוהי" (מגילת רות, א'). המגילה מספרת על רות המואביה אשר הגיעה עם נעמי חמותה לארץ ישראל חסרות כל, וזוכות למעשים של חסד. בעקבות נישואיה עם בועז משבט יהודה נולדו להם ילדים, והנין שלהם הינו דוד המלך. כמו שעם ישראל קיבל על עצמו את התורה במעמד הר סיני והסכים למלא את כל המצוות, כך גם רות המואבייה החליטה להתגייר ולקיים את כל המצוות.


חג שמח !

עוד כתבות בנושא שבעות:
הבסיס לקבלת הברכות






facebook

50, Dizengof str., Tel-Aviv 64332 Israel, Tel. 972-3-6204557 Fax. 972-3-6204573 Email: wcgjmail@gmail.com
Copyright © 2003 - 2018 GeorgianJews.org PART:3