// 14.11.2018 05:09 (Jerusalem)       הפוך לעמוד הבית add    

    צור קשר
חיפוש באתר

  עמוד הבית     תולדות ומסורת  


יהודי כותאיסי השתטחו על הכביש


מתוך ספרו של לובה אליאב "בין הפטיש והמגל", 1965

כותאיסי היא העיר השנייה בגודלה ברפובליקה הגרוזינית. אוכלוסייתה מונה כ-150,000 תושבים, מהם כחמישה עשר אלף יהודים גרוזינים, היושבים רובם ככולם ברובע עתיק משלהם, על גדות הנהר החוצה את העיר. ברובע זה קיימים כיום שלושה בתי כנסת – תופעה נדירה למדי גם בקהילות יהודי המזרח, ואחד מהם, והוא הגדול והיפה מכולם, שוכן ממש על הגבול שבין הרובע היהודי ושאר הרובעים.

ביקרתי בעיר זו ושמעתי מפי תושביה את סיפור המעשה על מאבקם לקיומו של בית הכנסת. עם החרפת המסע נגד היהודים בשנות סטאלין האחרונות, החליטו, כנראה, גם שלטונות העיר כותאיסי לגלות יזמה. ל’חכם’ ולגבאים של בית הכנסת ניתנה הודעה כי עליהם לסגור את בית הכנסת עד תאריך מסוים ולמסור את המפתחות לשלטונות. בית הכנסת יוחרם ויהיה למועדון של ה’קומסומול’ המקומי.

היהודים הוכו בתדהמה. תחילה ניסו להעביר את רוע הגזירה בשתדלנות המקובלת: רצו אל ידידיהם – וידידים לא מעטים היו להם ויש להם בקרב הגרוזינים. הם שיגרו משלחות אל ראשי העיר, ביקשו, התחננו, ניסו לקנות את המשך קיומו של בית הכנסת בכסף, הודיעו כי אספו כסף להקמת המועדון ויתרמוהו לעירייה. הכל ללא הועיל. השלטונות התעקשו וחזרו והודיעו כי בתאריך המסוים חייב להיות בניין בית הכנסת ריק. יש להוציא מתוכו את ספרי הקודש ולמסור את המפתחות. סערת הרוחות ברובע היהודי גדלה והלכה. העניין העסיק את כל היהודים ולא נתן להם מנוח.

כאשר הגיע יום הפינוי וליהודים נודע כי בשעה מסוימת תבואנה כמה מכוניות-משא ובה המוציאים לפועל וציוד המועדון, התרכז המון יהודי מכל קצות הרובע, הקיף את בניין בית הכנסת ומילא את הרחוב. בהגיע שיירת המכוניות השתטחו היהודים, זקנים וצעירים על הארץ, לרוחב הכביש, וצעקו לעבר הנהגים כי רק על גופותיהם יוכלו לעבור אל בית הכנסת. לאחר איומים וצעקות נוכחו אנשי השלטון לדעת, שרק בכוח הזרוע יזיזו את היהודים הרובצים על הכביש. הם חזרו כלעומת שבאו, ומסתבר כי לאחר התייעצות הגיעו לכלל מסקנה, שהעניין אינו ‘כדאי’ והם הרפו מן היהודים.

מגוחך לומר כי השלטונות היו ‘חסרי אונים’. השלטון הסובייטי יש לו עוד די כוח לסגור בית כנסת בעיירה גרוזינית, ולו רצה להפעיל את כוחו יכול בנקל להכות, לעצור, לאסור, להגלות ואפילו להרוג את היהודים ‘המורדים’. וכיון שהדבר התרחש בימי סטאלין, לא היה שום איש, לא בברית המועצות ולא בעולם, פוצה פה ומצפצף.

עיקר העיקרים שבסיפור נעוץ בעובדה, שדווקא משום שהיהודים ידעו יפה-יפה את כוחו הכל יכול של השלטון, וידעו מה צפוי להם, הרי פירוש הדבר, שבמעשה שהם עשו הם השליכו את נפשם מנגד, במלוא מובן המילה, והגנו בגופם על בית הכנסת שלהם. עד היום גאים במעשה זה יהודי כותאיסי וגם יהודי שאר הקהילות בגרוזיה, היודעים היטב את סיפור המעשה, והם רואים בו, בצדק, מעשה גבורה שיש להתפאר בו.






facebook

50, Dizengof str., Tel-Aviv 64332 Israel, Tel. 972-3-6204557 Fax. 972-3-6204573 Email: wcgjmail@gmail.com
Copyright © 2003 - 2018 GeorgianJews.org PART:3