// 23.05.2019 11:53 (Jerusalem)       הפוך לעמוד הבית add    

    צור קשר
חיפוש באתר

  עמוד הבית     תולדות ומסורת  


הווה הנולד מן העבר...


דר' דוד שימשילאשווילי

כידוע לקוראי הבטעון שלנו, בסוף חודש אוגוסט והתחלת ספטמבר אשתקד משלחת הכוללת 25 סטודנטים הלומדים במוסדות שונות להשכלה גבוהה בישראל התארחה בגאורגיה. המשלחת נשלחה לגאורגיה על ידי המרכז ללימודי היסטוריה של העם היהודי ע”ש זלמן שזר בירושלים במסגרת הפרויקט “מסע אל המורשת היהודית”, שהחל במוסד מדעי לפני ארבע שנים. במשך השנים הקודמות קבוצות הסטודנטים כבר סיירו במחוזות שהיו מיושבים בעבר ע”י היהודים: בתורכיה, ביוון, בבולגריה, בסלובקיה ובהודו.

הסטודנטים המשתתפים בפרויקט, בטרם מסעם למדינות שמיושבים בהם היהודים בהווה או שהיו מיושבים בעבר, לומדים את ההיסטוריה והתרבות של היהודים מאותה המדינה הנבחרת, מתוודים לחומר הקיים על העבר היהודי של העדה, על המסורת שלהם, על אורך חייהם ועל האנדרטות החומריות של חיי התרבות היהודית. כמו – בניני בתי כנסת, בתי קברות, מקוואות, משחטות עופות, מקומות לאפיית מצות, משרדים קהילתיים וכו’.

המוסד שיזם את השליחת משלחת הסטודנטים לגאורגיה, מרכז הנ”ל ע”ש זלמן שזר, פנה לבקשת סיוע מטעם הקונגרס העולמי של יהודי גאורגיה. עדתנו לא מפונקת מתשומת לב יתרה מצד מוסדות מדעי החקר של ישראל ובהתייחסות מיוחדת לחקור את עברנו ההיסטורי של מאות שנים, לכן טבעי, שבקונגרס התייחסו לפנייתם בתשומת לב רבה וכבר בשלב התכנון של מסע לגאורגיה של המשלחת הפכו לשותפים הטבעים של היוזמה המבורכת הזו והצלחתה.

הגיע עת הפרזנטציה של החומר שנאסף בזמן מסעם של משלחת הסטודנטים בגאורגיה . גם הפעם ראש הפרויקט- חנה הולנד פנתה לסיוע למנהל האדמיניסטרטיבי של הקונגרס אהרון אלאשווילי לסייעה באירגון ערב עייון בנושא זה. ב-12 לדצמבר, בשעה 7 בערב האוטובוס שלנו הגיעה אל שערי ההיכל “קרן אביחי” השוכן במרכז ירושלים. הלובי של אולם ההרצאות היה מלא מפה לפה. היו נוכחים עובדי מרכז זלמן שזר וסטודנטים, אשר הכרנו לפני נסיעתם של המשלחת, אנשי ציבור ידועים מבין יהודי גאורגיה בירושלים, נציגי העולם האקדמי של ישראל וחשוב מכל, בני עדתנו מבאר שבע, אשדוד, בת-ים, חולון, לוד ורחובות. הם באו כולם בציפייה שוב לפגוש את עולמם המוכר, את מקום מגוריהם של אבות אבותיהם, בו הם בקנאות שמרו על יהדותם ועל אמונתם.

לכן בשנת 1984כתבנו בגאווה באחד הירחונים שראו אור בארץ: “במשך 2600 שנים שכנה יהדות גאורגיה במרגלותיו של הרי קווקז על גדות נהר ריוני ומטקווארי ושמר אל הקשר עם ארץ ישראל. למרות, שכבר בהתחלת ההיסטוריה הפנימה את השפה הגאורגית כשפת אמה. הם שמרו בנאמנות על דתה ולרגע לא הפסיקו לחלום על חזרתם לירושלים. התגשמותו של החלום בימנו – בתקופת התקדמות התרבותית והכלכלית בגאורגיה, הוא האירוע ההיסטורי החשוב, אשר אפשר בקלות להחשיב כנס” .

אנשים באולם בדממה מצפים לראות את הנס, אשר הם בעצמם חוללו. על הבמה מתחלפים הנציגים של קבוצות הסטודנטים וכל אחד מהם מספר את סיפורו. קבוצות אלו סיירו ולמדו על מורשת של יהדות כותאיסי, אוני וקולאשי.


כותאיסי - תווך חיי היהודים בגאורגיה
מרכז הקהילה יהודית הגדולה של כותאיסי תמיד נחשבה לתווך לאומי-רוחני של יהדות גאורגיה ומרכזה החשוב. יהדות כותאיסי, בעזרת רופאיה, מוריה, אנשי המסחר ואנשי עסקים, קהילה משכילה וחזקה מבחינה כלכלית שימרה על שלושה בתי כנסת בעירה. בימנו בבתי כנסת אלו התפללו ודרשו חכם משה (משה הקטן) ויעקב דבראשווילי, חכם חיים אלאשווילי,. אז בתי כנסת אלו היו מלאים במתפללים. בימנו, באוגוסט 1969 על מכתב 18 המשפחות חתמו 12 משפחות מקוטאיסי. בשנת 1951 יהדות קוטאיסי נשכבה על הכביש ובמסירות נפש הצילה את בית הכנסת מסגירה והפיכתה למועדון הקומסומולי ע”י שלטון הקומוניסטי.



על המסך מתחלפות תמונות. אחרי לימוד וצילום של בית הכנסת הגדול קבוצת הסטודנטים עוברת לבית הכנסת הקטן. לאחר מכן רואים את בית הכנסת של חכם יעקב דבראשווילי. התמונות המוכרות לי כל כך מזכירים לנו “מי אנחנו!”.




חכם יונה – צדיק יהדות אוני
לאחר קבוצת כותאיסי מתחילה הרצאה של קבוצת הסטודנטים, שביקרה באוני. מרצה מאיר את המסך, ולי יש הרגשה, כאילו חזרתי למחוזות המכושפים של ילדותי.

“...בתוך הגבולות אלו יש ראצ’ה, עם ההר החזק, הסלע, העמק, הבקעה והיער” – אני נזכר בוואחושטי באטונישווילי.

אוני - היא עיר חצי יהודית, עם כשלושת אלפים יהודים. הנה שכונת היהודים, טבון אפיית מצות, ובית הכנסת האדיר של אוני. בירתה של ראצ’ה בנויה בגדה השמאלי של נהר ריוני, במישור המוקף ברכסי קאווקאסיוני, לאצ’חומי וראצ’ה . תתבונן בפסגות ההרים, לאחר מכן תשקיף על בניין האדיר של בית הכנסת של יהדות אוני ותהרהר: אולי אבות אבותינו בנו את הבניין בית הכנסת היפיפה הזה, כדי לבלוט בנוף ההרים ופסגותיו עוצרי הנשימה.



מול עיניי חולפים פניהם של תלמידי חכמים של קהילת אוני – חכם ירמיהו חאחיאשווילי, חכם מיכאל שימשילשוילי,חכם אלו חאחיאשווילי, חכם משה – הרב הגדול מישיקו חאחיאשווילי, בית קברות היהודי של אוני.כאן קבר גם של אבי. בתמונה רואים אבן קברו של חכם יונה בוזוקשאווילי. חכם יונה בוזוקאשווילי היה אישיות מאוד מקורית ומעניינת של חיי הרוח של יהדות אוני. איני יודע, אתה, קוראי היקר אם ראית פעם בחיים איש צדיק אמיתי – יונה בוזוקאשווילי אכן היה אדם צדיק. את פרנסתו מצא בעבודת כפיים. לפני 50 שנים בכניסתי בבית המדרש של יהדות אוני (בבית כנסת הקטו), תמיד התפלאתי באיזו חריצות הוא החזיק ביד את ספרי התלמוד הגדולים ובאיזו להט היה מתווכח על סוגיות שונות של התלמוד עם יושבי בית המדרש: עם חכם ירמיהו, זבוה חאחיאשווילי דניאל (דניקו) שימשילאשווילי, עזריה שימשילאשווילי,משה בוזיקשוילי וכו’.

חכם יונה התקמצן בדיבור. לרוב שתק. תמיד התהלך עם ראש מורכן ומהורהר.אשתו תמר - הייתה בתו של חכם מיכאל שימשילאשווילי. יחד עם אשתו ועם חמשת ילדיו התגורר בבית פשוט מעץ, חי בצניעות, כמו רוב היהודים של אוני. לפני 70 שנה באוני הגיעה שליח של חב”ד הרב אליהו הנקין. בתקופה מסויימת הוא התגורר בדירה שכורה, מאוחר יותר חכם יונה לקח אותו אליו הביתה ונתן לו קורת גג בלי שום תמורה. איש כזה היה חכם יונה – הצדיק החי בין היהודים באוני.

היום ילדיו מתגוררים בארץ. בתו היחידה תינה עבדה בספרייה העירונית של אוני כספרנית. גברת תינה בוזוקאשווילי יחד עם בעלה אברהם (ברושקיה) חאחיאשווילי, לעיתים די קרובות נוסעת מבאר שבע לאוני. קבוצת הסטודנטים מישראל פגשה את תינה ובעלה בפעם הראשונה בבית עלמין של אוני.ליד קברו של חכם יונה, בעיר השוכנת בין הריי קאווקאסיוני ולאצ’חומי, משפחתה של תינה אירחה את הסטודנטים שהגיעו מישראל, לחיפוש אחרי חיי העברנו היהודית. יום שישי, מניין המורכב מהסטודנטים הישראלים, תפילת השבת בבית הכנסת של אוני ואחר כך ארוחת השבת בדירת טינה וברושריה.

כך נסגר המעגל ההיסטורי המוזר אחרי 70 שנה. לפני 40 שנה אף אחד לא יכול היה לחלום אפילו על אמיתותו של הסיפור. “בניין היפיפה של בית הכנסת של יהדות אוני כבר יותר ממאה מחדיר בבני עמנו המתגוררים בעיר הזאת את הגאווה הלאומית, את אהבת ארץ ישראל ונאמנותו לבירת מולדתנו – ירושלים”. כתבנו לפני 30 שנה במאמר, שהתפרסם בעיתון “עלייה” (№40, 12.12.82 ) ושכותרתו הייתה «בית כנסת של יהדות אוני».

בית כנסת של אוני מילא את תפקידו כראוי לפני ה’.במשך מאות שנים, צאצאי בני יעקב בזכות העליה שהחלה לפני 40 שנים, חוזרים אל מולדתם ההיסטורית.

באוני נשארו כ-20 יהודים. על דלתו של בית הכנסת, אשר נפתח לעיתים די רחוקות, תלוי מנעול.


העיירה קולאשי – ישוב הכי יהודי של גאורגיה
על הבמה תופסים את מקומם נציגי קבוצת הסטודנטים שביקרו בקולאשי ומספרים לנו על הישוב היהודי הגדול שהתרוקן מתושביו. “ירושלים של גאורגיה”. קהילה יודעת תורה ומאמינה. תלמידי חכמים ומלמדים, עשירים ועניים, מתן בסתר ומסורת עתיקת יומין של עזרה ליתומים ואלמנות. דרך סלולה להשכלה גבוהה –רפאים ידועים, מהנדסים ומורים. בקולאשי - עם כמה בתי כנסת הפעילים ועם הישיבה. הבניין החד קומתי של בית כנסת מלפני 250 שנה, אשר עד לפני עלייתו ארצה התפלל בו אחד הרבנים הגדולים של יהדות גאורגיה חכם רפאל אלאשווילי.

קולאשי – עם רבבות של שומרי תורה והמצוות ולומדי תורה. דווקא יהודי קולאשי הפכו לסוללי דרכם של יהדות גאורגיה לארץ ישראל.

בשנת 1967, בחודש יוני מכאן החלה דרכם של האחים משה, יעקב ובן ציון מיכאלשווילי אל ארץ ישראל. באותה תקופה זה היה עניין קשה ומסובך: עבור כל יהודי גאורגיה האירוע היה כרעידת אדמה. גלי הרעש הרעידו את כל גאורגיה. טלטלה ודחפה את חיי יהדות בכל הישובים היהודיים של גאורגיה. “לציון, לציון, שמע עם ישראל” – כך היה כתוב על הדגל, אשר משפחות מקולאשי הניפו בגבורה לעיני כל העולם. על המסך רואים את בית העלמין של קולאשי, הנה המראה הפנימי של בית הכנסת של חכם רפאל. אני יודע, שבאולם שמקרינים את התמונות, יושבים כמה עולים מקולאשי, אשר בשנות נעוריהם, יושבי בישיבה המזרחית על הרצפה, בתשומת לב רבה הקשיבו לדרשותיו של חכם רפאל.

בזמן הדרשות היה בלתי אפשרי למצוא מקום ישיבה פנוי. באולם ההרצאות נדלק אור. כולנו הינו נרגשים, כאילו יחד עם הסטודנטים גם אנחנו ביקרנו במקומות שכה הכרנו ואהבנו. עדתנו מתגאה בצדק מעבר שלו, איך שמרנו על יהדותנו, איך האמנו...

מנהל מרכז זלמן שזר דר’ צבי יקותיאלי ומנהל הפרויקטים של קרן אביחי דר’ ליזה כהן בנאומם לא חסכו במילים, כדי לשבח את עבודתם של הסטודנטים הישראלים. בשם יהדות גאורגיה דבר פרופ’ שלום סראל.

כל הנואמים הודו לקונגרס העולמי של יהודי גאורגיה על תמיכתם ועידודם בעניין כה חשוב למען עברנו ועתידנו. עמוסים בהתרשמויות מאחד הערבים החשובים והמעניינים ביותר, אנחנו עזבנו את ירושלים בשעה 10 בלילה.

נאומו של פרופסור שלום שראל בירושלים






facebook

50, Dizengof str., Tel-Aviv 64332 Israel, Tel. 972-3-6204557 Fax. 972-3-6204573 Email: wcgjmail@gmail.com
Copyright © 2003 - 2018 GeorgianJews.org PART:3