// 14.11.2018 05:11 (Jerusalem)       הפוך לעמוד הבית add    

    צור קשר
חיפוש באתר

  עמוד הבית     תולדות ומסורת  


הקשר הנפשי על הידידות בין חכם רפאל ובוריס גפונוב


מאת דר' דוד בן יוסף (שימשלאשוילי)

כתבתו של דר' דוד בן יוסף (שימשילאשוילי), שבו מסופר על יחסי החברות בין חכם רפעל ובוריס גפונוב – המתרגם המהולל של 'עוטה עור הנמר' – הפואמה הגאונית של שותה רוסתבלי, התפרסמה לראשונה בישראל, בשנת 1979. כאן מתפרסמת תמציתה המורחבת של הכתבה. (המערכת)

ב-2 בפברואר , שנת 1967, 'קומוניסטי' (העיתון המוביל בגרוזיה, הערת המערכת) הודיע לראשונה על תרגומו של בוריס גפונוב. הכתבה עוררה התעניינות רבה הן בקרב חוגי אינטליגנציה הגרוזית והן בקרב יהודי גרוזיה. כמה ימים מאחר הפרסום שלחתי מכתב לבוריס ובו הבעתי את רצוני ורצון חברי להיפגש עמו ולהכירו. באותם ימים גם גרשון ציצואשוילי שלח מכתב והזמינו לתביליסי. ב-25 בפברואר קבלתי מכתב תשובה, שריגש אותנו עד מאוד, ובו המשפט: 'בכל לבבי אני רוצה להכיר אותך אישית ואת חבריך. אני מקווה שתוך 10 הימים הקרובים אצליח להגיע לתביליסי ויתאפשר לי להיכנס לתוך חוג חבריכם'. כעבור שבוע ימים בוריס בא לתביליסי. תכונות רבות ונפלאות הרגשנו בו אך אחת הייתה מפליאה מכל – נשמתו הקרינה אור. עברו ארבע שנים מיום פגישתנו הראשונה עד שעלה לישראל.



בוריס גפונוב

שנים קשות , רוויות ייסורים. קשה לקורא של היום לשער את העוני בו היה שרוי חברנו טהור הנשמה. חלפו-עברו ימים כחודשים ולא היה נמצא ריע ודואג שידפוק על דלת דירת המרתף השכוחה זולת הרוחות העזות, וזאת בעיר רבתי ומלאת החיים הזאת, בעיר כותאיסי.

לאור כל הדברים ראוי להרעיף שבח ותודה על אלה שטרחו להקל על החיים הקשים של היוצר הדגול. בין הראשונים מאלה, שאני מכירם, הוא כחם רפאל אלשוילי, מנהיגה של קהילה גדולה ומסורתית של קולאשי. לאחר פגישתי עם בוריס, וביתר שאת לאחר שביקרתי בדירתו, טרוד הייתי במחשבות: במה אוכל לסייע לו.

בקרב סטודנטים יהודים בתביליסי באותה תקופה רווחו סיפורים על החכם הצעיר של קולאשי. הצעירים מקולאשי בגאווה היו מדברים על הנואם הנאה והמבריק, על טוב-לבו, על שאיפתו להיות בקשר עם הסטודנטים. מעודד מן הדברים, יום אחד, שנת 1968, כתבתי לו מכתב ארוך ובין השאר תיארתי את התנאים שבוריס חי בהם. ביקשתי להיפגש. התשובה לא איחרה לבוא ובה הסכמתו להושיט יד ולסייע כפי יכולתו.

ב-7 במאי הגעתי לכותאיסי. מקולאשי בא חכם רפאל, מתביליסי איסק דויתאשוילי. בצהריים התכנסנו אצל בוריס, בדירת מרתף העוני האפלולי שלו. לזמן מה השתררה דומיה. אך כאשר חכם רפאל התחיל לזמר פרקי תהילים ולקרוא בעל-פה שירים של יהודה הלוי, בוריס קרן מאושר ודמעות נצנצו בעיניו. מיום זה היינו חברים עם חכם רפאל.

שנה לאחר מכן זכה בוריס, סוף-סוף, לדירה ראויה לבן אדם. באתי לבקר בדירה החדשה. נר אחד ויחיד אינו מצליח להאיר את החדר. התיישבנו סביב ארגז ישן, על ארגזים שבורים. החדרים ריקים וחשוכים...

כעבור חודש הזדמן לי להיות שוב בכותאיסי. שמח כילד נודד בוריס מחדר לחדר שמרוהטים בריהוט חדש ונאה. אמו, הגב' בלה ראתה את פליאתי והסבירה – חכם רפאל היה פה וזה תוצאת ביקורו. באותה שנה הזמין חכם רפאל את בוריס לקולאשי. יהודי קולאשי קיבלוהו בהתלהבות שהגיעה לשיאו כשחכם רפאל העלה אותו לתיבת בית הכנסת הגדול והציגו בפני הקהל הרב. כשבוריס קיבל עותקים אחדים של 'עוטה עור הנמר' מישראל, בין הראשונים שמסר את הספר ועליו הקדשתו, היה חכם רפאל.

מצבו הבריאותי של בוריס הלך והדרדר משנת 1970. באותה שנה החורף השתולל והשלג כיסה את הכול בגובה רב. הדרכים נחסמו ונעצרה כמעט כל תנועה. ובימים האלה חכם רפאל מקבל הודעה בהולה: בוריס זקוק – מייד – לכסף כי חייב לנסוע לניתוח דחוף למוסקבה. ההודעה הגיעה ביום חמישי. וביום שישי בבוקר אנשי קולאשי בפליטה הסתכלו על רבם ההולך לסמטרדיה ברגל. מה קרה שהוא במזג אויר כזה וביום שישי הולך לכותאיסי, - שאל איש את רעהו.

אחר שעבר את סמטרדיה על ידו נעצרה משאית כבדה שלקחה אותו לכותאיסי. יום ראשון בבוקר בוריס המריא למוסקבה.

יום שישי, 21 למאי 1971 . היום בוריס נוסע לישראל ואני יחד עם גרשון ציצואשוילי הגעתי לכותאיסי להיפרד ממנו. בוריס משותק לחלוטין, כבר לא מדבר. ישראל היא התקווה היחידה והאחרונה עבורו. רק כעשרה איש באו להפרד ממנו. אמו מספרת בהתרגשות: אתמול בא חכם רפאל, כל היום ישב על יד מיטתו ושר לו השירים החסידיים האהובים על בוריס. בוריס נהנה מהשירים ובדמעות הביע את תודתו לאיש אציל רוח זה. חכם רפאל אלאשוילי, הנציג הנעלה של אנשי הדת בגרוזיה, אכן היה הראשון בין אלה שהביאו שמחה ואור בחיי העוני והייסורים של הגאון.

על בוריס גפונוב ברוסית






facebook

50, Dizengof str., Tel-Aviv 64332 Israel, Tel. 972-3-6204557 Fax. 972-3-6204573 Email: wcgjmail@gmail.com
Copyright © 2003 - 2018 GeorgianJews.org PART:3