// 19.12.2018 09:19 (Jerusalem)       הפוך לעמוד הבית add    

    צור קשר
חיפוש באתר

  עמוד הבית     פעילויות הקונגרס  


נשיא הקונגרס באירועים שונים




קובץ תמונות מאירועים בהשתתפות נשיא הקונגרס העולמי של יהודי גאורגיה, גבריאל מירילשוילי

07-12-2016
נשיא הקונגרס עם נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי

ניקולא סַרקוֹזי נולד ב-28 בינואר 1955 בפריז, הוא פוליטיקאי צרפתי, שר ברפובליקה הצרפתית, ונשיאה השישי של הרפובליקה הצרפתית החמישית, ממאי 2007 ועד מאי 2012. כמו כן, מתוקף תפקידו כנשיא צרפת, שימש כנסיך-שותף של אנדורה.

החל מנובמבר 2004 ועד מאי 2007 שירת סרקוזי כנשיא "האיחוד למען תנועה עממית" (UMP) – שנכון לשנת 2015 היא מפלגת המיעוט בצרפת. המפלגה, אשר שמרנית וממוצבת במשבצת מרכז-ימין במפה הפוליטית, נוסדה על ידי נשיא צרפת לשעבר ז'אק שיראק. בעבר היה חבר האספה הלאומית – בית הנבחרים של צרפת, תפקיד שממנו התפטר עם מינויו כשר הפנים. סרקוזי גם כיהן בתפקידי שר נוספים, כולל שר האוצר.

במהלך תקופת נשיאותו של ז'אק שיראק היה מקובל לראות את סרקוזי כ"מספר שלוש" בהיררכיית הכוח בצרפת, לאחר שיראק עצמו וראש הממשלה דומיניק דה וילפן. סרקוזי נבחר בינואר 2007 על ידי מפלגתו כמועמדה להתמודדות על נשיאות צרפת, בניגוד לדעתו של שיראק, שראה בבן טיפוחיו דה וילפן את יורשו המיועד. בתום שני סיבובי בחירות שנערכו באפריל-מאי 2007 נבחר סרקוזי לנשיא צרפת, כשהוא מביס את המועמדת הסוציאליסטית סגולן רויאל לאחר מרוץ צמוד.

בבחירות לנשיאות צרפת 2012 הפסיד לפרנסואה הולנד בסיבוב שני.

בנובמבר 2014 שב סרקוזי לכהן כנשיא "האיחוד למען תנועה עממית" (UMP), וממנה ייסד מפלגה חדשה – "הרפובליקנים", לצורך התמודדות בבחירות ב-2017.

לאורך הקריירה שלו נודע סרקוזי כפוליטיקאי רב-תחומי השׂשׂ להביע דעה נחרצת בכל נושא שעל הפרק, ועוד לפני ריצתו הרשמית לנשיאות היה מרואיין מבוקש באמצעי התקשורת. הוא נחשב נִצי בדעותיו, ונאומיו וראיונותיו מתאפיינים בסגנון התבטאות ישיר, נחרץ ושנון – או, על פי הגדרת יריביו, בוטה ומזלזל. בעוד תומכיו רואים בו מנהיג כריזמטי ורב תושייה, מאשימים אותו יריביו בפופוליזם ובשאפתנות דורסנית. ערכי "חוק וסדר" שקידם במדיניותו כשר פנים נתפשו בידי מבקריו כדיכוי, וגישתו הכלכלית, המעדיפה כלכלת שוק בנוסח אמריקני, הקנתה לו מבקרים רבים מהשמאל הצרפתי.

07-12-2016
נשיא הקונגרס עם מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קרי

ג'ון פורבס קרי (נולד ב-11 בדצמבר 1943) הוא פוליטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי. מכהן כמזכיר המדינה ה-58 של ארצות הברית בממשלו של הנשיא ברק אובמה. הוא כיהן כסגן מושל מדינת מסצ'וסטס תחת המושל מייקל דוקאקיס (1983–1985), וכן כסנאטור מטעם מסצ'וסטס בשנים 1985 - 2013. בין שנות שירותו בסנאט שימש כיושב ראש ועדת יחסי החוץ.

קרי היה מועמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2004 אך הפסיד לנשיא ג'ורג' ווקר בוש במירוץ צמוד, עם 35 אלקטורים פחות. לאחר בחירתו המחודשת ב-2012, מינה הנשיא ברק אובמה את קרי לרשת את הילרי קלינטון כמזכיר המדינה, ומינויו אושר בסנאט בינואר 2013 ברוב של 3–94. הוא נכנס לתפקידו בפברואר באותה שנה

07-12-2016
נשיא הקונגרס עם איש עסקים ישראלי-אמריקאי, חיים סבן

חיים סבן (נולד ב-15 באוקטובר 1944) הוא איש עסקים ישראלי-אמריקאי שהרוויח את רוב הונו האישי כמפיק טלוויזיה בארצות הברית. הונו של סבן מוערך ב-3.4 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום ה-143 ברשימת עשירי ארצות הברית

בשנת 1988 הקים סבן את חברת "Saban Entertainment". החברה הפיקה מספר סדרות טלוויזיה מצליחות מבוססות קומיקס, בהן: "אקס מן", "אגדות האחים גרים", "מקרון 1" ואחרות. סדרות אחדות התבססו על סיפורים או אנימציות קומיקס מיפן, למשל החתולים הסמוראים, אשר דובבה באופן פארודי. החל משנת 1993 הפיק סבן סדרת סרטי קולנוע וטלוויזיה שהצליחה במיוחד - שמו של הסרט הראשון בסדרת הסרטים המבוססת על סדרה יפנית הוא "מייטי מורפין פאוור ריינג'רס" (בישראל: "פאוור ריינג'רס"). סבן רכש את זכויות השידור של התוכנית מחוץ ליפן תמורת חצי מיליון דולר. ההצלחה של סדרת סרטי "פאוור ריינג'רס" שימשה בסיס לתעשיית מוצרים משלימים (בעיקר צעצועים) שהוסיפה לרווחיו של סבן. בשנת 1995 איחד סבן את חברתו עם חברת "פוקס קידס נטוורק", שהייתה שייכת לאיל העיתונות רופרט מרדוק, ובשנת 1997 קנתה החברה המשותפת את "פוקס פמילי" המאגד מספר ערוצי טלוויזיה למשפחה ומשדר בכבלים לעשרות מיליוני בתים בארצות הברית ובאירופה.

באוקטובר 2002 מכר סבן את עסקי הטלוויזיה שלו לחברת וולט דיסני. במסגרת העסקה, קיבל סכום מזומן של 1.7 מיליארד דולר - עסקת המזומן הגדולה ביותר שבוצעה מול אדם יחיד באותה העת. ערוץ "פוקס קידס" ששידר את תוכניות הטלוויזיה של סבן שינה את שמו ל"ערוץ ג'טיקס", ולאחר מכן הפך ל"ערוץ דיסני". לאחר המכירה, הקים סבן חברת אחזקות בשם "סבן קפיטל גרופ", שהמשיכה לעסוק בתחום התקשורת. בין השאר, רכשה ב-2003 מספר ערוצי טלוויזיה מרכזיים בגרמניה. ב-2008, רכש סבן יחד עם שותפים את יוניוויז'ן, רשת הטלוויזיה הגדולה בעולם המשדרת בספרדית תמורת 14 מיליארד דולר.

בשנים האחרונות מרבה סבן בפעילות הקשורה לישראל, והוא תורם למוסדות שונים כדוגמת אוניברסיטת תל אביב. סבן תרם 15 מיליון דולר להקמת מחלקת ילדים בבית החולים סורוקה. הוא הקים את "פורום סבן לדמוקרטיה", שנועד לחילופי דעות ורעיונות, ולחיזוק הקשרים בין ארצות הברית לישראל, ובמסגרתו אף הביא להתפתחויות פוליטיות כדוגמת מפגש ראשון בין בכירי ממשל מפקיסטן ומישראל. במאי 2005 רכשה קבוצת אנשי עסקים בראשות סבן (המונה גם את מורי ארקין וקרן אייפקס) מממשלת ישראל חבילת מניות בחברת התקשורת הישראלית בזק (המאגדת בתוכה את חברות התקשורת : פלאפון, בזק בינלאומי, בזק אונליין ו-yes) תמורת כ-4.2 מיליארד ש"ח. נכון לאוקטובר 2009, קבוצתו הרוויחה על השקעתה כ-5 מיליארד שקל.[3] סבן רכש 22 אחוזים ממניות השליטה של קשת, אחת הזכייניות של ערוץ 2, תמורת 12 מיליון דולר, ומכר את מניות החברה תוך פחות משלוש שנים תמורת 300 אחוזים רווח. באוקטובר 2009, בעלי השליטה בבזק, קבוצת סבן-אייפקס-ארקין, קיבלו את הצעתו של איש העסקים שאול אלוביץ' ומכרו לו 30.7% ממניות החברה תמורת 7 מיליארד שקל.

ב-2 בדצמבר 2012 הקים יחד עם זרוע ההחזקות שלו בישראל את ערוץ זום לרשת הכבלים HOT ולאחר מכן גם ל-Yes הטלוויזיה בלוויין.

07-12-2016
איש עסקים יהודי-אמריקאי, שלדון גארי אדלסון ונשיא הקונגרס

שלדון גארי אדלסון (נולד ב-1 באוגוסט 1933) הוא איש עסקים יהודי-אמריקאי, בעל השליטה בחברת "לאס וגאס סאנדס", שמחזיקה בבתי מלון ובתי קזינו מפוארים בעיר לאס וגאס בארצות הברית, באי מקאו שבסין, בסינגפור ובוייטנאם. הוא בעליו של העיתון ישראל היום, ובעל שליטה באתרי החדשות nrg ומקור ראשון.

סיכום לשנת 2013 מצא כי אדלסון היה המרוויח הגדול ביותר עם עלייה של כ-15 מיליארד דולר בשנה זו בלבד. באוקטובר 2014 העריך כתב העת "פורבס" את הונו האישי בסכום של 31.7 מיליארד דולר

פעילותו העסקית העיקרית של אדלסון מרוכזת בחברת "לאס וגאס סאנדס" (LVS), שהוא בעל השליטה בה. בדו"חות הכספיים שפרסמה החברה ב-1 בפברואר 2012, עבור הרבעון האחרון של 2011, נרשמו עליות של 36% ברווח הנקי ל-460.9 מיליון דולר (57 סנט למניה) ושל 26% בהכנסות לשיא של מעל 2 מיליארד דולר. עסקי החברה הם בעיקר החזקות של בתי קזינו בארצות הברית, סין, סינגפור, וייטנאם, ומדינות נוספות. לפי הדו"חות האחרונים, רוב הכנסות החברה הגיעו מפעילות בתי הקזינו באסיה ובמיוחד בסין (1.33 מיליארד דולר) ובסינגפור (806.9 מיליון דולר), כאשר בלאס וגאס עמדו ההכנסות על סך של 339.5 מיליון דולר. אדלסון הודיע כי בכוונתו להמשיך ולבנות בתי מלון וקזינו בסינגפור, ביפן, בקוריאה הדרומית ובווייטנאם

07-12-2016
נשיא הקונגרס עם הרב הראשי למוסקבה ויו"ר ועדת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמיט


הרב פנחס גולדשמידט (נולד ב-21 ביולי 1963) הוא הרב הראשי של מוסקבה, חבר נשיאות בקונגרס יהודי רוסיה, שכולל בעיקר את הקהילות המזוהות עם הזרם הליטאי ברוסיה. נבחר ב-2011 לכהן כנשיא ועידת רבני אירופה, לאחר תפקיד קודם כיו"ר הוועדה המתמדת של הארגון.

למד אצל הרב משה סולובייצ'יק, ולאחר מכן בישיבת פוניבז' בבני-ברק וישיבת נר ישראל בבלטימור, שם גם הוסמך לרבנות. במקביל למד במכון ג'ונס הופקינס, שם קיבל תואר שני.

בין 1987–1989 עסק ברבנות בנצרת עלית, ועסק רבות בקליטה רוחנית של העולים מברית המועצות. בשנת 1989 נשלח על ידי רבו הרב משה סולובייצ'יק והרבנות הראשית לישראל לעמוד בראשות בית הדין של ברית המועצות ואחר כך של חבר המדינות.

הרב גולדשמידט היה בין המייסדים של הקונגרס היהודי הרוסי, שבו הוא מכהן כחבר הנשיאות. כמו כן ביוזמתו הוקמה ישיבת אוהלי יעקב במוסקבה ובית הספר היהודי הכללי "עץ חיים". הרב גולדשמיט נודע כרבם של כמה מהאוליגרכים הרוסים ובהם ארקדי גאידמק. הרב חיבר שו"ת על בעיות הלכתיות של יהודי חבר העמים בשם "זיכרון בספר".

בסוף שנת ה'תשע"ב (2012) פרסם מאמר ביקורתי נגד מוסד הרבנות הראשית לישראל והרבנים הראשיים לישראל. בעקבות כך פרסמו חברי נשיאות מועצת רבני אירופה מכתב תמיכה ברבנים הראשיים לישראל ומחו "על כל ניסיון לפגוע במעמדו של הרב מצגר ולהצר את צעדיו על ידי גורמים שונים וח"ו יכול להביא לידי חילול השם".

בשנת 2016 ממשלת הרפובליקה הצרפתית העניקה לרב פנחס גולדשמידט אות המסדר הלאומי של לגיון הכבוד על תרומתו הרמה לחיזוק יחסים בין רוסיה וצרפת.






facebook

50, Dizengof str., Tel-Aviv 64332 Israel, Tel. 972-3-6204557 Fax. 972-3-6204573 Email: wcgjmail@gmail.com
Copyright © 2003 - 2018 GeorgianJews.org PART:3